אקזיט אל התקווה

החיבור החברתי, זה כל ההבדל בין הקמפיין לשחרור רון ארד, לבין הקמפיין לשחרור גלעד שליט... החיבור החברתי הוא זה היוצר הצלחה, להבדיל ממשא ומתן בחדרי חדרים של מעטים - וזה לא משנה עד כמה הם גאונים - כי יש הבנת הנמצא, המכתיבה את סדר היום והחיים, שלבד זו רק הישרדות, וביחד זריחה, העשויה להאיר את מורכבות החיים, לעבר האחד הפשוט... 3.2.12

                                           

התחזיות שהתממשו, כי הנבואה ניתנה לקטנים ושוטים:)



 

1. ציור נבואי משנת 2007 על  אסון התאומים ב: 2001
2. דיון נבואי - מי היכה את שירה מרגלית? עשרה ימים לפני  שדודו טופז נתפס.
3. הסיבה  לנפילת המניות ב:2008 בהרצאה שניתנה באוניברסיטת חיפה ב: 2007
4. קניית מחשב אפל, שעות לפני מותו של סטיב ג'וב
5. הוצאת ספרי הקו א-ל התקווה שלושים  יום בדיוק לפני מחאת האוהלים
6. קמפיין לגלעד "צייר לי תקווה" שהחל ב-2007- עם תפיסת עולם, שרק החיבור החברתי  יגרום לשחרורו 
7. נבואה או הבנת הנמצא?
8. עשו לי משפט שדה

---

האל"ף בי"ת של כרטיסי האשראי שזה הביטחון ושמירה על הפרטיות ברשת , נרמס כי כולם "במיסטיקה" ולא בהבנת הנמצא

"11 אלף כרטיסי אשראי חדשים נגנבו. מניתוח של קובץ חדש עולה: 10,991 מספרי כרטיסי אשראי חדשים נחשפו 

המורכבות של החיים גרמה לערבוב מושגי יסוד - 

תלמידי בתי הספר היסודי לא לומדים יסודות, גרפיקאים לא יודעים כמה צבעי יסוד יש, אנשי רוח לומדים קבלה מבלי לדעת כמה סוגי טעויות יש בחיים, הפוקס ניוז דיווח כי לחיל האוויר המתקדם בעולם אין דלי לכיבוי שרפה, אנשי פרסום ושיווק לא מבינים מה החילוק בן ראיה לשמיעה שזה יסוד הנועד לשדר את המסר שלהם, מרצים בעלי שם כביכול מוזמנים מחו"ל לכנסים, לפרובינציה שלנו, בשעה שז'אן פול סארטר טען שהכל כאן בנמצא, אנשי הרשתות החברתיות לא מכירים את המאבק שבין בדידותו של האדם ביחס להצלחתו, ומדברים על התאמה אישית, הגורו מדבר על העולם הבא ולא מבין את העולם הזה, יפי נפש עושים שלום עם העולם אבל מתקשים לממש יחס טוב עם עצמם ועם השכן ממול, צעירים חיים בתחושה שאנחנו חיים  בדור השלישי, ושוכחים שאנחנו בסה"כ גמדים, העומדים על ראש ענקים, פרופסורים חמורי סבר, הדנים אם העולם קיים עשרות, אלפי, או מיליוני שנים, לא יודעים אם העולם ביסודו חשוך או מואר (וזו לא שאלה אופטימית או פסימית:)  וכן, אני מודע לכך שאנו חיים בדור של פוסטמודרניזם, ושכל אחד רואה אמת שונה, ולעניות דעתי (והיא עניה), יש אמת, יש שורש, ואם לא נשכיל ללמוד על המהות והתוכן, נגיע למצב צבירה של קריסת יסוד קיומנו.
 
הדרך והאתגר, חשיפת האמת הפשוטה, שהיא כאן בנמצא. לכן ייסדתי את החוג הרב תחומי בהבנת הנמצא, הנוגע ביסוד של האל"ף בי"ת של החיים, כאשר כל התשובות יהיו מצויות בחדר שבו נשב ולא מעבר לים, וכך נחסוך עמידה מיותרת בתור בדיוטי פרי.
 
הנחת יסוד - קודם יוצקים יסודות, ורק בסוף את הגג.
כעיקרון, יש ללמוד את הנחות היסוד ואת השורש תחילה. החיים המקיפים אותנו מורכבים מפרטים מרובים העלולים לעייף ולבלבל בריבויים את המתבונן והלומד. לכן, עלינו לגלות תחילה את היסוד של הבנת הנמצא במסע החיים. לדוגמא: כל מיליוני הגוונים המקיפים אותנו, בנויים בסך הכול משלושה צבעי יסוד.
 

טעון תיקון בהבנת הנמצא
משהו על טעון והרבה על תיקון

תמיד אנחנו במצב צבירה של טעון, וזה מוליך אותנו לעבר מציאות של תיקון, ולכן כתוב "הסר שטן מלפנינו ומאחורינו" כי יש שטן שממריץ אותנו ויש שטן שעוצר אותנו, אז איפה שביל הזהב?
 

המשטרה עצרה את קרומישינה וטרסנקו בחשד כי רצחו את ללוז 

קמפיין דינמי צייר לי תקווה- ההשראה לספרי מסיפורו של גלעד שליט 
משנת 2007, אנחנו מלווים את שובו של גלעד עם התפיסה שרק האחדות תביא לשחרורו

הבהלה לזהב- למה כולם משקיעים בנפילת המניות בזהב?
משהו על הזהב והרבה על הכסף= כיסופים,

כסף הוא מלשון כיסופים- געגועים, כי זה החומר שאנחנו הכי נכספים אליו "כי כסוף נכספתי" (תהילים)  לעבר הזהב, זה – הב- תן לי (הכלב נובח הב הב- תן לי, תן לי:) כלומר המטרה.
אנחנו נכספים כדי להשיג את מטרתנו שזה הזהב בהשאלה.
ובשעה שמתערער האמון (מדד הפחד הוא היסוד של עולם הכלכלה הנשען על אמון חברי ולא חומר (ראה התשובה לכלכלה הישראלית ובכלל...)  מתפרצת הבהלה לזהב לעבר היסוד- השורש.
 

ליזכור מרגש יותר מלחדש

"אתם ניצבים היום" לזכר  את שהיה בהוויה העכשווית  בשעה של הביחד, המשתף את  גורלנו  עם יעודנו, במימדים של נצח ישראל לא ישקר...השקט והדקת דומיה שבזיכרון היא המרידה שלנו בקול "המונה של רומי" המנסר  את עולמנו בחריקה מצמררת  של "עולם כמנהגו נוהג"  חריקה  המנסה  במכניזם שלה  להשפיל ולרמוס, את הפשוט, התמים, הענו  והנשגב...צוואת סך אלפי הדורות שזכותם עומדת לנו, היא  להאיר את השכח שהוא חשך (בהיפוך אותיות) נועדה לדחות את התוהו על פני תהום בזכות העובדה שמעט אור דוחה הרבה מהחושך... 
 

מבצע! אחרי הגמר חתימה, יש עוד גמר...

למרות סגירת השערים בצאת יום מכיפור, ניתן להשחיל פתק עם בקשה נוספת. תתארו לכם ארמון עם מלך אמיתי( ולא שסופג רכיליות כמו מלכת אנגליה) שנותן הזדמנות לנתיניו פעם בשנה לבוא אליו ולשטוח את בקשותיהם, ובא לשם אחד עם זיכרון קצר ומביא "רשימה למכולת" ולאחר זמן הוא נזכר שבעצם יש לו "רשימה לסופר" "שיהיה" כמו שהיהודים אוהבים להגיד:) ובכל זאת מתחשב המלך והולך לקראתו...

תפיסת עולם זאת קרויה, פיתקא טבא = פתק  טוב, שהיא  מושג של חסד שגם כאשר נראה כי כלו כול הקיצין ואפילו "חרב חדה מונחת על צוארו ואל ייתיאש מהרחמים". כלומר למרות גמר החתימה ישנו עוד שביב של תקווה שניתן לעשות לו "נפנף" ולזכות לעולם טוב יותר תחת השמש... הזמן של הפיתקא טבא (בארמית) הוא בהושענא רבה שאחרי חג הסוכות.